מה חדש - ינואר 2015

איזה חודש היה לנו! איזה? הנה:

Pond - Man It feels Like Space Again
אלבום חדש ללהקת הפופ רוק פסיכדליה האוסטרלית. כן כן, יש דבר כזה והוא משובח ביותר. האלבום הזה כבר עכשיו הוא מועמד רציני לאחד מאלבומי השנה שלי. הלהקה, שהוקמה כלהקת אחות של Tame Impala משנה מעט סגנון באלבום הזה, הולכת יותר לצד הרוקרי של הניו פסיכדליה ומצליחה לנפק אלבום פשוט מצויין. אם כל ההגדרות האלו נשמעות לכם מרתיעות, אז אל חשש. האלבום נגיש מאוד וקל להתאהב בו.

Belle And Sebastian - Girls in Peace Time Want To Dance
להקת האינדי פופ המעורכת כל כך מגלזגו חוזרת לאחר 5 שנות שתיקה עם אלבום נוסף שכמעט בוודאות יצעד בראשי המצעדים בסוף השנה (חוץ מבפיצ'פורק). האלבום מתאפיין בשירי פופ קצביים לצד יצירות ארוכות ומעט פסיכדליות לטעמי, אשר יחד נותנים לאלבום מנעד נעים ומאתגר של צלילים ושירים. מצאתי את עצמי חוזר אליו שוב ושוב בשבועות האחרונים מה שמספיק לי בשביל להמליץ עליו לחבריי.

Viet Cong - Viet Cong

שמעתי אנשים שאומרים שהרוק מת. שמעתי אנשים שאומרים שהפאנק מת ואז עבר תקופת נוסטלגיה ומת שוב. אלו כמובן שטויות ומי שלא מאמין לי, שיאזין בבקשה לאלבום הבכורה החדש של Viet Cong. פוסט פאנק מתוחכם שמנער מעליו קצת את תוית ה"פשטות" שמודבקת, לרוב בצדק, אל ז'אנר הפאנק ומציג גרסה אינטיליגנטית ומורכבת שלו. 

The Decemberists - What A Terrible world, What a Beautiful World

כמה חיכיתי לאלבום החדש של הדסמבריסטס וואי וואי. אלבומם הקודם The King Is Dead מ 2011 היה אלבום מצויין שצייר מגמה מסויימת שגרמה לי לציפייה רבה. במקרה הזה, למרות שאנחנו אוהבים סופים שמחים, נתגלתה אכזבה. האלבום לא תפס אותי כלל והאווירה הכללית שלו לטעמי, כמעריץ וותיק, היא של חזרה לבטוח ושיחזור של טריקים שעבדו בעבר. האלבום נפתח במעין בדיחה על או עם הקהל של הלהקה, בשיר The Singer Addresses His Audience, ואותי היא לא הצחיקה. מעבר לזה, כמה בלדות נחמדות, כמה קטעים חביבים וזהו. באסוש.

אלבומים נוספים שכדאי לשים אליהם לב:

Sleater-Kinney חוזרות עם אלבום חדש ובועט (פאנק-רוק).

Bjork אחרי שנים ארוכות של שתיקה חוזרת עם Vunicura אלבומה התשיעי ובו היא מציגה.. ובכן, ובו היא ביורק.

Panda Bear איש האנימל קולקטיב עם אלבום אלקטרו פסיי שכזה, מהמם לחובבי הז'אנר.

תבלו!

אשת העגור - אגדת עם יפנית

  מעשה באיש, עני וגלמוד אשר התגורר לו בבית קטן ומרוחק, בעיירה נידחת איפשהו ביפן.
בבוקר מושלג אחד, בעודו עושה את צעדיו לעבר העיירה על מנת למכור עצים להסקה, ראה האיש ציפור עגור לכודה ברשת ציידים, פצועה ומדממת. ליבו נכמר למראה מצוקתה והוא החליט לאסוף אותה אל ביתו. במשך מספר ימים טיפל בה ודאג לכל צרכיה. לכשהבריאה, שיחרר את הציפור חזרה אל הטבע.
למחרת היום, בעודו מתכוון שוב לצאת את ביתו אל עבר העיירה, גילה לפתע, על פתח ביתו, אישה צעירה ויפה. עפ"י דבריה, היא נמצאת במסע חיפוש אחר קרובי משפחה רחוקים אותם לא פגשה מעולם, אך הסערה החזקה מונעת ממנה את המשך דרכה וכעת היא אבודה. האישה ביקשה להשתכן מעט בביתו עד שתחלוף הסופה. הוא כמובן הסכים ובמשך הימים הבאים שהו יחד האישה ואיש בביתו. למרבה ה"הפתעה" התאהבו השניים והאישה הבטיחה לאיש כי לנצח היא תדאג לו ותהפוך אותו לאדם מאושר.

  רגע לאחר שנישאו, ביקשה האישה מהאיש כי יקנה לה חוטים לאריגה, על מנת שתוכל לטוות אריגים יפים, אותם ימכרו בשוק. "אך בתנאי אחד" אמרה האישה, "בתנאי שלעולם לא תצפה בי טווה את החוטים".
האישה החלה במלכת הטוויה והאריגים אותם טוותה הפכו לנחשקים מאוד. מעשה קסם היה בידיה של האישה שכן איכות הבד אותו תוטה היה מהסוג שטרם נראה כמות. וכך, בתוך זמן קצר, הפכו הזוג לאנשים עמידים.
ככל שחלף הזמן, החל האיש לחמוד בכסף אותו הרוויח ממכירת הבגדים והתעקש כי האישה תטווה בקצב גבוה יותר, תוך שהוא מתעלם מהעובדה כי ככל שהאישה מייצרת יותר אריגים, כך מצבה הבריאותי מדרדר.
יום אחד, סקרנותו של האיש גברה עליו. הוא לא הצליח להתאפק יותר והציץ לתוך חדרה של האישה, על מנת לראות מהו הקסם אותו מפיקה וכיצד מצליחה לטוות אריגים כל כך מיוחדים. כשהציץ לחדר, נדהם האיש לגלות את העגור אותו הציל, והעגור מורט במקורו את נוצות הכנף על מנת לטוות אריג שכמותו לא נראה. ואז הבין האיש, אישתו היא העגור אותו הציל, אשר חב לו את חייו וגמל לו בכך שהוציא אותו מהעוני והבדידות. אולם האיש הפך לחמדן ומרוכז ברווחתו האישית וכשל להבחין כי מעשיו פוגעים באישה אותה הוא אוהב. כאשר הבחין העגור באיש מפר את הבטחתו, עף אל עבר החלון ומאז לא נראה.

למה אני מספר לכם את כל זה?
ראשית, כי אולי זה ימצא חן בעיניכם כסיפור מזדמן.
שנית, כי זהו הסיפור המרכזי באלבומם הרביעי של להקת הפולק רוק הנהדרת The Decemberists.

  שמו של האלבום, כשמה של אגדת העם היפנית, The Crane Wife (אשת העגור) והוא ראה אור בשנת 2006. עד היום, לטעמי, זהו אלבומם המוצלח ביותר של הלהקה המופלאה הזו שהוקמה בפורטלנד אי שם בשנת 2000. הסיפור שהזכרתי מעלה, מחולק לשלושה חלקים, כאשר דווקא החלק השלישי הוא הרצועה הפותחת.

  The Decemberists הם להקת פולק רוק המצליחה לשלב בצורה מוצלחת מאוד שירי בלדות לצד שירי רוק מעולים, תוך שימוש בכלים רבים כמו אקורדיון, אורגן, פדל סטיל וכדומה. כל הכלים הללו, בשילוב עם העיבודים וההגשה של הסולן Colin Meloy נתונים אווירה חמה, אקוסטית ונעימה לשיריהם. לרוב, קולין לוקח את תפקיד מספר הסיפורים בשיריו, כאשר המילים באלבומיהם פחות עוסקים בחייו האישיים או ברגשותיו ויותר נוטים לספר סיפור שהוא מוצא כמספיק חשוב.
כך לדוגמא, בשיר Shankill Butchers קולין מספר את סיפורם של כנופיית טרוריסטים שהתפצלה מאחת מהמחתרות האיריות בשנות ה70'. השיר The Island שהוא למעשה רצף של שלושה שירים תחת אותה רצועה, מספר את סיפור המחזה "הסערה" (The Tempest), המחזה האחרון שכתב שקספייר והוצג לראשונה ב 1611.

  זהו אלבומם הרביעי של הלהקה, אך הראשון אשר הופק תחת חברת תקליטים גדולה. על אף החששות הברורות הכרוכות במעבר מלייבל עצמי וקטן ללייבל יותר גדול, הלהקה הצליחה להפיק את אלבומם המשובח והמוצלח ביותר. כל מה שהלהקה עשתה טוב עד כה, היא עשתה טוב יותר כעת. אף יותר מכך, היה הצליחה לשלב גם אלמנטים נוספים שלא היו קיימים או שנעשה בצורה פחות טובה באלבומיהם הקודמים. השיר The island שהזכרתי קודם, הוא הניסיון המוצלח הראשון שלהם, לדעתי, לייצר שיר פרוגרסיב ארוך עם סיפור מורכב שמפתחת לאורכו.

  הלהקה צפויה להוציא את אלבומם השביעי ב2015 ואני יותר ממצפה לכך. לאחר אכזבה קלה (לטעמי, כן?) באלבום החמישי The Hazard Of Love הם חזרו לעצמם עם אלבום שישי ומוצלח מאוד שיצא ב 2011 The King Is Dead. כעת, כל מה שנשאר הוא להמתין ולראות האם האלבום החדש ימשיך את המגמה.
את הידיעה על האלבום החדש קולין העביר בדרך הייחודית שלו (הלהקה ידועה מאוד בזכות ההופעות ההזויות/משוגעות שלהם). קולין הופיע סולו בפינת רחוב בברוקלין, כאשר כובע מונח לפניו, וקיר עם עטיפת האלבום החדש מצוירת מאחוריו.

 אז הנה השיר שדווקא סוגר את האלבום Sons & Daughters שאני מקווה שיתפוס לכם את האוזן ויגרום לכם להאזין לאלבום כולו.

The Decemberists - Sons & Daughters

תבלו!