מעשה באיש, עני וגלמוד אשר התגורר לו בבית קטן ומרוחק, בעיירה נידחת איפשהו ביפן.
בבוקר מושלג אחד, בעודו עושה את צעדיו לעבר העיירה על מנת למכור עצים להסקה, ראה האיש ציפור עגור לכודה ברשת ציידים, פצועה ומדממת. ליבו נכמר למראה מצוקתה והוא החליט לאסוף אותה אל ביתו. במשך מספר ימים טיפל בה ודאג לכל צרכיה. לכשהבריאה, שיחרר את הציפור חזרה אל הטבע.
למחרת היום, בעודו מתכוון שוב לצאת את ביתו אל עבר העיירה, גילה לפתע, על פתח ביתו, אישה צעירה ויפה. עפ"י דבריה, היא נמצאת במסע חיפוש אחר קרובי משפחה רחוקים אותם לא פגשה מעולם, אך הסערה החזקה מונעת ממנה את המשך דרכה וכעת היא אבודה. האישה ביקשה להשתכן מעט בביתו עד שתחלוף הסופה. הוא כמובן הסכים ובמשך הימים הבאים שהו יחד האישה ואיש בביתו. למרבה ה"הפתעה" התאהבו השניים והאישה הבטיחה לאיש כי לנצח היא תדאג לו ותהפוך אותו לאדם מאושר.
רגע לאחר שנישאו, ביקשה האישה מהאיש כי יקנה לה חוטים לאריגה, על מנת שתוכל לטוות אריגים יפים, אותם ימכרו בשוק. "אך בתנאי אחד" אמרה האישה, "בתנאי שלעולם לא תצפה בי טווה את החוטים".
האישה החלה במלכת הטוויה והאריגים אותם טוותה הפכו לנחשקים מאוד. מעשה קסם היה בידיה של האישה שכן איכות הבד אותו תוטה היה מהסוג שטרם נראה כמות. וכך, בתוך זמן קצר, הפכו הזוג לאנשים עמידים.
ככל שחלף הזמן, החל האיש לחמוד בכסף אותו הרוויח ממכירת הבגדים והתעקש כי האישה תטווה בקצב גבוה יותר, תוך שהוא מתעלם מהעובדה כי ככל שהאישה מייצרת יותר אריגים, כך מצבה הבריאותי מדרדר.
יום אחד, סקרנותו של האיש גברה עליו. הוא לא הצליח להתאפק יותר והציץ לתוך חדרה של האישה, על מנת לראות מהו הקסם אותו מפיקה וכיצד מצליחה לטוות אריגים כל כך מיוחדים. כשהציץ לחדר, נדהם האיש לגלות את העגור אותו הציל, והעגור מורט במקורו את נוצות הכנף על מנת לטוות אריג שכמותו לא נראה. ואז הבין האיש, אישתו היא העגור אותו הציל, אשר חב לו את חייו וגמל לו בכך שהוציא אותו מהעוני והבדידות. אולם האיש הפך לחמדן ומרוכז ברווחתו האישית וכשל להבחין כי מעשיו פוגעים באישה אותה הוא אוהב. כאשר הבחין העגור באיש מפר את הבטחתו, עף אל עבר החלון ומאז לא נראה.
למה אני מספר לכם את כל זה?
ראשית, כי אולי זה ימצא חן בעיניכם כסיפור מזדמן.
שנית, כי זהו הסיפור המרכזי באלבומם הרביעי של להקת הפולק רוק הנהדרת The Decemberists.
שמו של האלבום, כשמה של אגדת העם היפנית, The Crane Wife (אשת העגור) והוא ראה אור בשנת 2006. עד היום, לטעמי, זהו אלבומם המוצלח ביותר של הלהקה המופלאה הזו שהוקמה בפורטלנד אי שם בשנת 2000. הסיפור שהזכרתי מעלה, מחולק לשלושה חלקים, כאשר דווקא החלק השלישי הוא הרצועה הפותחת.
The Decemberists הם להקת פולק רוק המצליחה לשלב בצורה מוצלחת מאוד שירי בלדות לצד שירי רוק מעולים, תוך שימוש בכלים רבים כמו אקורדיון, אורגן, פדל סטיל וכדומה. כל הכלים הללו, בשילוב עם העיבודים וההגשה של הסולן Colin Meloy נתונים אווירה חמה, אקוסטית ונעימה לשיריהם. לרוב, קולין לוקח את תפקיד מספר הסיפורים בשיריו, כאשר המילים באלבומיהם פחות עוסקים בחייו האישיים או ברגשותיו ויותר נוטים לספר סיפור שהוא מוצא כמספיק חשוב.
כך לדוגמא, בשיר Shankill Butchers קולין מספר את סיפורם של כנופיית טרוריסטים שהתפצלה מאחת מהמחתרות האיריות בשנות ה70'. השיר The Island שהוא למעשה רצף של שלושה שירים תחת אותה רצועה, מספר את סיפור המחזה "הסערה" (The Tempest), המחזה האחרון שכתב שקספייר והוצג לראשונה ב 1611.
זהו אלבומם הרביעי של הלהקה, אך הראשון אשר הופק תחת חברת תקליטים גדולה. על אף החששות הברורות הכרוכות במעבר מלייבל עצמי וקטן ללייבל יותר גדול, הלהקה הצליחה להפיק את אלבומם המשובח והמוצלח ביותר. כל מה שהלהקה עשתה טוב עד כה, היא עשתה טוב יותר כעת. אף יותר מכך, היה הצליחה לשלב גם אלמנטים נוספים שלא היו קיימים או שנעשה בצורה פחות טובה באלבומיהם הקודמים. השיר The island שהזכרתי קודם, הוא הניסיון המוצלח הראשון שלהם, לדעתי, לייצר שיר פרוגרסיב ארוך עם סיפור מורכב שמפתחת לאורכו.
הלהקה צפויה להוציא את אלבומם השביעי ב2015 ואני יותר ממצפה לכך. לאחר אכזבה קלה (לטעמי, כן?) באלבום החמישי The Hazard Of Love הם חזרו לעצמם עם אלבום שישי ומוצלח מאוד שיצא ב 2011 The King Is Dead. כעת, כל מה שנשאר הוא להמתין ולראות האם האלבום החדש ימשיך את המגמה.
את הידיעה על האלבום החדש קולין העביר בדרך הייחודית שלו (הלהקה ידועה מאוד בזכות ההופעות ההזויות/משוגעות שלהם). קולין הופיע סולו בפינת רחוב בברוקלין, כאשר כובע מונח לפניו, וקיר עם עטיפת האלבום החדש מצוירת מאחוריו.
אז הנה השיר שדווקא סוגר את האלבום Sons & Daughters שאני מקווה שיתפוס לכם את האוזן ויגרום לכם להאזין לאלבום כולו.
תבלו!
בבוקר מושלג אחד, בעודו עושה את צעדיו לעבר העיירה על מנת למכור עצים להסקה, ראה האיש ציפור עגור לכודה ברשת ציידים, פצועה ומדממת. ליבו נכמר למראה מצוקתה והוא החליט לאסוף אותה אל ביתו. במשך מספר ימים טיפל בה ודאג לכל צרכיה. לכשהבריאה, שיחרר את הציפור חזרה אל הטבע.
למחרת היום, בעודו מתכוון שוב לצאת את ביתו אל עבר העיירה, גילה לפתע, על פתח ביתו, אישה צעירה ויפה. עפ"י דבריה, היא נמצאת במסע חיפוש אחר קרובי משפחה רחוקים אותם לא פגשה מעולם, אך הסערה החזקה מונעת ממנה את המשך דרכה וכעת היא אבודה. האישה ביקשה להשתכן מעט בביתו עד שתחלוף הסופה. הוא כמובן הסכים ובמשך הימים הבאים שהו יחד האישה ואיש בביתו. למרבה ה"הפתעה" התאהבו השניים והאישה הבטיחה לאיש כי לנצח היא תדאג לו ותהפוך אותו לאדם מאושר.
רגע לאחר שנישאו, ביקשה האישה מהאיש כי יקנה לה חוטים לאריגה, על מנת שתוכל לטוות אריגים יפים, אותם ימכרו בשוק. "אך בתנאי אחד" אמרה האישה, "בתנאי שלעולם לא תצפה בי טווה את החוטים".
האישה החלה במלכת הטוויה והאריגים אותם טוותה הפכו לנחשקים מאוד. מעשה קסם היה בידיה של האישה שכן איכות הבד אותו תוטה היה מהסוג שטרם נראה כמות. וכך, בתוך זמן קצר, הפכו הזוג לאנשים עמידים.
ככל שחלף הזמן, החל האיש לחמוד בכסף אותו הרוויח ממכירת הבגדים והתעקש כי האישה תטווה בקצב גבוה יותר, תוך שהוא מתעלם מהעובדה כי ככל שהאישה מייצרת יותר אריגים, כך מצבה הבריאותי מדרדר.
יום אחד, סקרנותו של האיש גברה עליו. הוא לא הצליח להתאפק יותר והציץ לתוך חדרה של האישה, על מנת לראות מהו הקסם אותו מפיקה וכיצד מצליחה לטוות אריגים כל כך מיוחדים. כשהציץ לחדר, נדהם האיש לגלות את העגור אותו הציל, והעגור מורט במקורו את נוצות הכנף על מנת לטוות אריג שכמותו לא נראה. ואז הבין האיש, אישתו היא העגור אותו הציל, אשר חב לו את חייו וגמל לו בכך שהוציא אותו מהעוני והבדידות. אולם האיש הפך לחמדן ומרוכז ברווחתו האישית וכשל להבחין כי מעשיו פוגעים באישה אותה הוא אוהב. כאשר הבחין העגור באיש מפר את הבטחתו, עף אל עבר החלון ומאז לא נראה.
למה אני מספר לכם את כל זה?
ראשית, כי אולי זה ימצא חן בעיניכם כסיפור מזדמן.
שנית, כי זהו הסיפור המרכזי באלבומם הרביעי של להקת הפולק רוק הנהדרת The Decemberists.
שמו של האלבום, כשמה של אגדת העם היפנית, The Crane Wife (אשת העגור) והוא ראה אור בשנת 2006. עד היום, לטעמי, זהו אלבומם המוצלח ביותר של הלהקה המופלאה הזו שהוקמה בפורטלנד אי שם בשנת 2000. הסיפור שהזכרתי מעלה, מחולק לשלושה חלקים, כאשר דווקא החלק השלישי הוא הרצועה הפותחת.
The Decemberists הם להקת פולק רוק המצליחה לשלב בצורה מוצלחת מאוד שירי בלדות לצד שירי רוק מעולים, תוך שימוש בכלים רבים כמו אקורדיון, אורגן, פדל סטיל וכדומה. כל הכלים הללו, בשילוב עם העיבודים וההגשה של הסולן Colin Meloy נתונים אווירה חמה, אקוסטית ונעימה לשיריהם. לרוב, קולין לוקח את תפקיד מספר הסיפורים בשיריו, כאשר המילים באלבומיהם פחות עוסקים בחייו האישיים או ברגשותיו ויותר נוטים לספר סיפור שהוא מוצא כמספיק חשוב.
כך לדוגמא, בשיר Shankill Butchers קולין מספר את סיפורם של כנופיית טרוריסטים שהתפצלה מאחת מהמחתרות האיריות בשנות ה70'. השיר The Island שהוא למעשה רצף של שלושה שירים תחת אותה רצועה, מספר את סיפור המחזה "הסערה" (The Tempest), המחזה האחרון שכתב שקספייר והוצג לראשונה ב 1611.
זהו אלבומם הרביעי של הלהקה, אך הראשון אשר הופק תחת חברת תקליטים גדולה. על אף החששות הברורות הכרוכות במעבר מלייבל עצמי וקטן ללייבל יותר גדול, הלהקה הצליחה להפיק את אלבומם המשובח והמוצלח ביותר. כל מה שהלהקה עשתה טוב עד כה, היא עשתה טוב יותר כעת. אף יותר מכך, היה הצליחה לשלב גם אלמנטים נוספים שלא היו קיימים או שנעשה בצורה פחות טובה באלבומיהם הקודמים. השיר The island שהזכרתי קודם, הוא הניסיון המוצלח הראשון שלהם, לדעתי, לייצר שיר פרוגרסיב ארוך עם סיפור מורכב שמפתחת לאורכו.
הלהקה צפויה להוציא את אלבומם השביעי ב2015 ואני יותר ממצפה לכך. לאחר אכזבה קלה (לטעמי, כן?) באלבום החמישי The Hazard Of Love הם חזרו לעצמם עם אלבום שישי ומוצלח מאוד שיצא ב 2011 The King Is Dead. כעת, כל מה שנשאר הוא להמתין ולראות האם האלבום החדש ימשיך את המגמה.
את הידיעה על האלבום החדש קולין העביר בדרך הייחודית שלו (הלהקה ידועה מאוד בזכות ההופעות ההזויות/משוגעות שלהם). קולין הופיע סולו בפינת רחוב בברוקלין, כאשר כובע מונח לפניו, וקיר עם עטיפת האלבום החדש מצוירת מאחוריו.
אז הנה השיר שדווקא סוגר את האלבום Sons & Daughters שאני מקווה שיתפוס לכם את האוזן ויגרום לכם להאזין לאלבום כולו.
תבלו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה