איזה חודש היה לנו! איזה? הנה:
Pond - Man It feels Like Space Again
אלבום חדש ללהקת הפופ רוק פסיכדליה האוסטרלית. כן כן, יש דבר כזה והוא משובח ביותר. האלבום הזה כבר עכשיו הוא מועמד רציני לאחד מאלבומי השנה שלי. הלהקה, שהוקמה כלהקת אחות של Tame Impala משנה מעט סגנון באלבום הזה, הולכת יותר לצד הרוקרי של הניו פסיכדליה ומצליחה לנפק אלבום פשוט מצויין. אם כל ההגדרות האלו נשמעות לכם מרתיעות, אז אל חשש. האלבום נגיש מאוד וקל להתאהב בו.
Belle And Sebastian - Girls in Peace Time Want To Dance
להקת האינדי פופ המעורכת כל כך מגלזגו חוזרת לאחר 5 שנות שתיקה עם אלבום נוסף שכמעט בוודאות יצעד בראשי המצעדים בסוף השנה (חוץ מבפיצ'פורק). האלבום מתאפיין בשירי פופ קצביים לצד יצירות ארוכות ומעט פסיכדליות לטעמי, אשר יחד נותנים לאלבום מנעד נעים ומאתגר של צלילים ושירים. מצאתי את עצמי חוזר אליו שוב ושוב בשבועות האחרונים מה שמספיק לי בשביל להמליץ עליו לחבריי.
Pond - Man It feels Like Space Again
אלבום חדש ללהקת הפופ רוק פסיכדליה האוסטרלית. כן כן, יש דבר כזה והוא משובח ביותר. האלבום הזה כבר עכשיו הוא מועמד רציני לאחד מאלבומי השנה שלי. הלהקה, שהוקמה כלהקת אחות של Tame Impala משנה מעט סגנון באלבום הזה, הולכת יותר לצד הרוקרי של הניו פסיכדליה ומצליחה לנפק אלבום פשוט מצויין. אם כל ההגדרות האלו נשמעות לכם מרתיעות, אז אל חשש. האלבום נגיש מאוד וקל להתאהב בו.
Belle And Sebastian - Girls in Peace Time Want To Dance
להקת האינדי פופ המעורכת כל כך מגלזגו חוזרת לאחר 5 שנות שתיקה עם אלבום נוסף שכמעט בוודאות יצעד בראשי המצעדים בסוף השנה (חוץ מבפיצ'פורק). האלבום מתאפיין בשירי פופ קצביים לצד יצירות ארוכות ומעט פסיכדליות לטעמי, אשר יחד נותנים לאלבום מנעד נעים ומאתגר של צלילים ושירים. מצאתי את עצמי חוזר אליו שוב ושוב בשבועות האחרונים מה שמספיק לי בשביל להמליץ עליו לחבריי.
Viet Cong - Viet Cong
שמעתי אנשים שאומרים שהרוק מת. שמעתי אנשים שאומרים שהפאנק מת ואז עבר תקופת נוסטלגיה ומת שוב. אלו כמובן שטויות ומי שלא מאמין לי, שיאזין בבקשה לאלבום הבכורה החדש של Viet Cong. פוסט פאנק מתוחכם שמנער מעליו קצת את תוית ה"פשטות" שמודבקת, לרוב בצדק, אל ז'אנר הפאנק ומציג גרסה אינטיליגנטית ומורכבת שלו.
The Decemberists - What A Terrible world, What a Beautiful World
כמה חיכיתי לאלבום החדש של הדסמבריסטס וואי וואי. אלבומם הקודם The King Is Dead מ 2011 היה אלבום מצויין שצייר מגמה מסויימת שגרמה לי לציפייה רבה. במקרה הזה, למרות שאנחנו אוהבים סופים שמחים, נתגלתה אכזבה. האלבום לא תפס אותי כלל והאווירה הכללית שלו לטעמי, כמעריץ וותיק, היא של חזרה לבטוח ושיחזור של טריקים שעבדו בעבר. האלבום נפתח במעין בדיחה על או עם הקהל של הלהקה, בשיר The Singer Addresses His Audience, ואותי היא לא הצחיקה. מעבר לזה, כמה בלדות נחמדות, כמה קטעים חביבים וזהו. באסוש.
אלבומים נוספים שכדאי לשים אליהם לב:
Sleater-Kinney חוזרות עם אלבום חדש ובועט (פאנק-רוק).
Bjork אחרי שנים ארוכות של שתיקה חוזרת עם Vunicura אלבומה התשיעי ובו היא מציגה.. ובכן, ובו היא ביורק.
Panda Bear איש האנימל קולקטיב עם אלבום אלקטרו פסיי שכזה, מהמם לחובבי הז'אנר.
תבלו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה