בתור נער לא יכולתי לסבול קאברים, חשבתי שזו דרך זולה ונחותה להשיג תשומת לב וקהל. הרי מה יותר פשוט ללהקה שמחפשת חשיפה מהירה, מלבצע שיר מוכר ואהוב בצורה פחות או יותר זהה למקור? קאברים הם המקדונלדס של המוסיקה, כך חשבתי. זכור לי מאוד הרגע שגיליתי ששיר שאהבתי של הלהקה החשובה והטובה ביותר בכל הזמנים (אואזיס נו מה) הוא כיסוי לביטלס (הביצוע שלהם ל I Am The Walrus). אוי הדיסוננס הקוטניטיבי...
אבל עם השנים למדתי להכיר ביופי של הקאבר, בערך המוסף שלו לשירים, בזוית הנוספת שקאבר טוב יכול להעניק לשיר ולאלמנט הכבוד וההכרה בביצוע של להקה לשירים שעליהם היא גדלה ואשר מהם היא שואבת את סגנונה.
הרד הוט צ׳ילי פפרס מכסים
אצל ה Red Hot Chili Peppers התהליך היה במובן מסויים קצת הפוך. בראשית דרכם ועד לאלבומים המצליחים ביותר שלה, היא טיפחה מסורת קאברים מפוארת ודאגה לשלב קאבר אחד או שניים בכל אלבום. רק באלבומים המאוחרים יותר שלה היא נמנעה מלפרסם קאברים, אם כי היא עדיין הקליטה אותם, אך פרסמה אותם בהוצאות נפרדות. הקאברים של הפפרס גם הם עברו איזושהי התפתחות. בהתחלה אלו היו קאברים ללהקות ואמנים קצת פחות מפורסמים (באופן יחסי), אשר סגנון המוסקלי שלהם דומה לפפרס, בהמשך הם העזו קצת יותר עם קאברים לסטיבי וונדר, בוב דילן, ג׳ון לנון וג׳ימי הנדריקס (אותו הם נהגו לכסות המון, גם בהופעות).
יש משהו נחמד בלגלות פתאום באלבום שיר שכבר מכירים ואז לשמוע לאן הלהקה לקחה אותו. הפפרס נתנו משקל רב לקאברים לאורך הקריירה שלהם, וזה מעניין לעקוב אחר הבחירות שלהם לשירים לאורך השנים. הנה הקאברים שהם הוציאו באלבומיהם הרשמיים, לפי סדר הוצאת האלבום:
אלבום ראשון
שם האלבום: Red Hot Chili Peppers (מה שקוראים אותו סלף טייטלד). שנת הוצאה 1984. שם השיר המכוסה - Why Don't You Love Me. ביצוע במקור: Hank Williams משנת 1950.
זמר הקאנטרי המצליח אשר זכה לתהילה גדולה בשנות ה 50 ונחשב לזמר וכותב שהשפיע רבות על אומנים במוסיקה המודרנית. וויליאמס הגיע עם השיר הזה למקום ראשון ברשימות ההשמעה. הפפרס לוקחים את השיר ההונקי טונקי הזה ומפאנקים לו את הצורה. אלבום ראשון הססני ולא מגובש, עם קאבר ראשון לשיר מצליח מהתקופה בה החלו להבנות היסודות למוסיקה המודרנית.
אלבום שני
שם האלבום: Freaky Styley. שנת הוצאה 1985. שם השירים (2) המכוסים : Hollywood. ביצוע במקור - The Meters. שיר שני - If You Want Me To Stay. ביצוע במקור - Sly & The Family Stone.
שני שירי Fאנק מובהקים אשר מעבירים לנו את המסר של הלהקה בנוגע למקורות מהם הם שואבים את ההשראה והסגנון. אם באלבום הראשון היינו בשנות ה50׳, ביסודות שהונחו אז, אשר עליהם נבנה הרוק וה Fאנק, כעת אנחנו בשנות ה 70׳ עם להקות הגרוב הראשונות שהיו אף הן, כמו האנק ווילאם, חלוציות בתחומן.
אלבום שלישי
שם האלבום: The Uplift Mofo Party Plan. שנת הוצאה 1987. השיר המכוסה - Subterranean Homesick Blues. ביצוע במקור: Bob Dylan. הפפרס מתחילים לצאת מאזור הנוחות שלהם ומבצעים בהצלחה רבה, קאבר לשיר מאוד לא פשוט. כמו מרבית משיריו של דילן, השיר עמוס בטקסט ועם לחן בלוזי שאינו קליט ואינו מתנגן בראש אחרי האזנה אחת. יחד עם זאת, הפפרס מפרקים את המוקש הזה בהצלחה ומעניקים לשיר את הצבעוניות המאפיינת שלהם. זהו גם אלבומם האחרון לפני תחילת הפריצה, מכאן והלאה אלבומיהם יהיו, במידה רבה מאוד, מגובשים ושלמים יותר.
אלבום רביעי
שם האלבום: Mother's Milk. שנת הוצאה: 1989. השירים המכוסים(2): Higher Ground ביצוע במקור: Stevie Wonder. שיר שני - Fire ביצוע במקור Jimi Hendrix. באלבום זה הפפרס זוכים לראשונה לחשיפה רחבה יותר, מעבר לחמשת הסטלנים שהכירו אותם בקליפורניה. השירים שבחרו לכסות באלבום ממשיכים להדגיש למאזינים מהיכן באו ולאן ילכו. השיר של וונדר, שהיה להיט בפני עצמו בשנות ה 70', מדגיש את אלמנט הסול והFאנק. השיר של הנדריקס, שלא זקוק להצגה, מדגיש את האלמנט הרוקיסטי ואת יסודות הבלוז, אותם הלהקה חיברה לסגנונות מוזקלים שמתוכם צמחה. האלבום הזה לראשונה מציג צד יותר קשוח, יותר רוקיסטי ושני הקאברים האלו ממחישים לנו את המעבר וההתפחות של הלהקה.
אלבום חמישי
שם האלבום: Blood Sugar Sex Magic. שנת הוצאה: 1991. השיר המכוסה: They're Red Hot. ביצוע במקור: Robert Johnson. החל מאלבום זה ועד היום, הפפרס הם מהלהקות הגדולות והמצליחות בעולם. במקביל, החל מאלבומם הבא ואילך, הלהקה פסקה משיבוץ של שירי קאבר באלבומיה. גם באלבום זה, השיר המכוסה הינו הרצועה האחרונה , שאורכה קצת יותר מדקה בלבד, והוא גרסה מחודשת לשיר בלוזי משנות ה 30'. כנראה שהבחירה בשיר הזה נובעת מהעובדה שהוא נוגן, אז בשנות ה 30', בשיטת נגינה חדשה אשר הוסיפה קצב רב לבלוז המוכר ובוצעה במקור ע"י ג'ונסון, אשר בזכות סגנונו פורץ הדרך, נכנס לדפי ההיסטוריה של הבלוז.
אלבומם השישי ואילך
אין קאברים בגרסאות המקוריות של האלבומים.
זה לא שהפפרס שינוי את תפיסתם בנוגע למקום של הקאברים ברזומה שלהם. למעשה, הם הקליטו הרבה קאברים נוספים (להנדריקס, ללנון, לדילן ועוד ועוד) אך כולם יצאו במסגרות אחרות. גם בהופעות חיות הפפרס ממשיכים לבצע באופן קבוע שירי קאבר, לעיתים אלו שהופיעו באלבומיהם ולעיתים כאלו שלא הוקלטו באולפן. אני רואה בכך סוג של אמירה של הלהקה. עד אלבומם החמישי, הלהקה עוד חיפשה דרך, עברה שינויים וחיפשה את מקומה בין שלל האומנים והלהקות בעבר ובהווה. החל מנקדות הזמן שבה הדברים הללו קרו, הלהקה הייתה שלמה מספיק להתמקד בעצמה ולהפוך גם היא למודל ודוגמא ללהקות אחרות.
תבלו!
אבל עם השנים למדתי להכיר ביופי של הקאבר, בערך המוסף שלו לשירים, בזוית הנוספת שקאבר טוב יכול להעניק לשיר ולאלמנט הכבוד וההכרה בביצוע של להקה לשירים שעליהם היא גדלה ואשר מהם היא שואבת את סגנונה.
אצל ה Red Hot Chili Peppers התהליך היה במובן מסויים קצת הפוך. בראשית דרכם ועד לאלבומים המצליחים ביותר שלה, היא טיפחה מסורת קאברים מפוארת ודאגה לשלב קאבר אחד או שניים בכל אלבום. רק באלבומים המאוחרים יותר שלה היא נמנעה מלפרסם קאברים, אם כי היא עדיין הקליטה אותם, אך פרסמה אותם בהוצאות נפרדות. הקאברים של הפפרס גם הם עברו איזושהי התפתחות. בהתחלה אלו היו קאברים ללהקות ואמנים קצת פחות מפורסמים (באופן יחסי), אשר סגנון המוסקלי שלהם דומה לפפרס, בהמשך הם העזו קצת יותר עם קאברים לסטיבי וונדר, בוב דילן, ג׳ון לנון וג׳ימי הנדריקס (אותו הם נהגו לכסות המון, גם בהופעות).
יש משהו נחמד בלגלות פתאום באלבום שיר שכבר מכירים ואז לשמוע לאן הלהקה לקחה אותו. הפפרס נתנו משקל רב לקאברים לאורך הקריירה שלהם, וזה מעניין לעקוב אחר הבחירות שלהם לשירים לאורך השנים. הנה הקאברים שהם הוציאו באלבומיהם הרשמיים, לפי סדר הוצאת האלבום:
אלבום ראשון
שם האלבום: Red Hot Chili Peppers (מה שקוראים אותו סלף טייטלד). שנת הוצאה 1984. שם השיר המכוסה - Why Don't You Love Me. ביצוע במקור: Hank Williams משנת 1950.
זמר הקאנטרי המצליח אשר זכה לתהילה גדולה בשנות ה 50 ונחשב לזמר וכותב שהשפיע רבות על אומנים במוסיקה המודרנית. וויליאמס הגיע עם השיר הזה למקום ראשון ברשימות ההשמעה. הפפרס לוקחים את השיר ההונקי טונקי הזה ומפאנקים לו את הצורה. אלבום ראשון הססני ולא מגובש, עם קאבר ראשון לשיר מצליח מהתקופה בה החלו להבנות היסודות למוסיקה המודרנית.
אלבום שני
שם האלבום: Freaky Styley. שנת הוצאה 1985. שם השירים (2) המכוסים : Hollywood. ביצוע במקור - The Meters. שיר שני - If You Want Me To Stay. ביצוע במקור - Sly & The Family Stone.
שני שירי Fאנק מובהקים אשר מעבירים לנו את המסר של הלהקה בנוגע למקורות מהם הם שואבים את ההשראה והסגנון. אם באלבום הראשון היינו בשנות ה50׳, ביסודות שהונחו אז, אשר עליהם נבנה הרוק וה Fאנק, כעת אנחנו בשנות ה 70׳ עם להקות הגרוב הראשונות שהיו אף הן, כמו האנק ווילאם, חלוציות בתחומן.
אלבום שלישי
שם האלבום: The Uplift Mofo Party Plan. שנת הוצאה 1987. השיר המכוסה - Subterranean Homesick Blues. ביצוע במקור: Bob Dylan. הפפרס מתחילים לצאת מאזור הנוחות שלהם ומבצעים בהצלחה רבה, קאבר לשיר מאוד לא פשוט. כמו מרבית משיריו של דילן, השיר עמוס בטקסט ועם לחן בלוזי שאינו קליט ואינו מתנגן בראש אחרי האזנה אחת. יחד עם זאת, הפפרס מפרקים את המוקש הזה בהצלחה ומעניקים לשיר את הצבעוניות המאפיינת שלהם. זהו גם אלבומם האחרון לפני תחילת הפריצה, מכאן והלאה אלבומיהם יהיו, במידה רבה מאוד, מגובשים ושלמים יותר.
אלבום רביעי
שם האלבום: Mother's Milk. שנת הוצאה: 1989. השירים המכוסים(2): Higher Ground ביצוע במקור: Stevie Wonder. שיר שני - Fire ביצוע במקור Jimi Hendrix. באלבום זה הפפרס זוכים לראשונה לחשיפה רחבה יותר, מעבר לחמשת הסטלנים שהכירו אותם בקליפורניה. השירים שבחרו לכסות באלבום ממשיכים להדגיש למאזינים מהיכן באו ולאן ילכו. השיר של וונדר, שהיה להיט בפני עצמו בשנות ה 70', מדגיש את אלמנט הסול והFאנק. השיר של הנדריקס, שלא זקוק להצגה, מדגיש את האלמנט הרוקיסטי ואת יסודות הבלוז, אותם הלהקה חיברה לסגנונות מוזקלים שמתוכם צמחה. האלבום הזה לראשונה מציג צד יותר קשוח, יותר רוקיסטי ושני הקאברים האלו ממחישים לנו את המעבר וההתפחות של הלהקה.
אלבום חמישי
שם האלבום: Blood Sugar Sex Magic. שנת הוצאה: 1991. השיר המכוסה: They're Red Hot. ביצוע במקור: Robert Johnson. החל מאלבום זה ועד היום, הפפרס הם מהלהקות הגדולות והמצליחות בעולם. במקביל, החל מאלבומם הבא ואילך, הלהקה פסקה משיבוץ של שירי קאבר באלבומיה. גם באלבום זה, השיר המכוסה הינו הרצועה האחרונה , שאורכה קצת יותר מדקה בלבד, והוא גרסה מחודשת לשיר בלוזי משנות ה 30'. כנראה שהבחירה בשיר הזה נובעת מהעובדה שהוא נוגן, אז בשנות ה 30', בשיטת נגינה חדשה אשר הוסיפה קצב רב לבלוז המוכר ובוצעה במקור ע"י ג'ונסון, אשר בזכות סגנונו פורץ הדרך, נכנס לדפי ההיסטוריה של הבלוז.
אלבומם השישי ואילך
אין קאברים בגרסאות המקוריות של האלבומים.
זה לא שהפפרס שינוי את תפיסתם בנוגע למקום של הקאברים ברזומה שלהם. למעשה, הם הקליטו הרבה קאברים נוספים (להנדריקס, ללנון, לדילן ועוד ועוד) אך כולם יצאו במסגרות אחרות. גם בהופעות חיות הפפרס ממשיכים לבצע באופן קבוע שירי קאבר, לעיתים אלו שהופיעו באלבומיהם ולעיתים כאלו שלא הוקלטו באולפן. אני רואה בכך סוג של אמירה של הלהקה. עד אלבומם החמישי, הלהקה עוד חיפשה דרך, עברה שינויים וחיפשה את מקומה בין שלל האומנים והלהקות בעבר ובהווה. החל מנקדות הזמן שבה הדברים הללו קרו, הלהקה הייתה שלמה מספיק להתמקד בעצמה ולהפוך גם היא למודל ודוגמא ללהקות אחרות.
תבלו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה