אומרים שיש בשנים האחרונות טרנד חדש - להוציא אלבומים בהם מולחנים שיריהם של גדולי המשוררים מתור הזהב של יהודי ספרד. לא בטוח שארבעה אלבומים, אולי חמישה, מצביעים על טרנד. מה שבטוח, ממה ששמענו עד כה, אני אומר ברינג-איט-און!
מכיוון שאני לא רוצה להתפזר, אתמקד בשני האלבומים שזכו לתשומת לב רחבה יותר (באופן יחסי, כן):
"מה לאהובי" - נקמת הטרקטור מלחינים את שיריו של רבי משה אבן עזרא.
"אבן גבירול" - ברי סחרוף ורע מוכיח עם להקת אדומי השפתות מלחינים את שיריו של רבי שלמה אבן גבירול.
נקמת הטרקטור - מה לאהובי
מבין כל האמנים שנגעו בחומרים מהתקופה המדוברת, חברי נקמת הטרקטור יאהבו הכי פחות את השיוך שלהם ל"טרנד". זאת משום שכבר בשנות ה- 90 הם שילבו פיוטים ספרדיים ביצירותיהם וכן בהופעות החיות. אלבום הבכורה שלהם שיצא ב 1990, כלל את הפיוט "אדון הסליחות" ואף שולב באלבום ההופעה האקוסטית (המעולה).
נקמת הטרקטור ידועה כלהקה שאינה מתחנפת ובעלת קהל צנוע שהולך איתה שנים ארוכות. גם בפרויקט זה, הלהקה שומרת על הקו המקצועי שלה ומציגה אלבום רוק אתני המשלב אלמנטים ערביים, שאינו עושה פשרות ואינו מנסה להנגיש באופן מתחנף את הטקסטים כבדי המשקל של רבי משה אבן עזרא - פילוסוף, פייטן ומשורר יהודי. אבי בללי מצליח בצורה אינטיליגנטית מאוד להפוך את הטקסטים המורכבים לשירי רוק מעולים, חלקם קלילים יותר וחלקם קצת פחות. השיר הנועל את האלבום נקרא "אל נורא עלילה" והוא אחד הפיוטים המפורסמים (אם לא "ה"), הלקוח מתוך תפילת הנעילה של יום כיפור. למטאליסטים מבינכם - כן, זה גם שמו של אלבומם השני של אורפנד לנד, בו הם מבצעים את הפיוט "אל מאוד נעלה" החאלבי. "מה לאהובי" גם כולל שיתוף פעולה מוצלח מאוד עם יורם חזן (כנסיית השכל) בשיר הנקרא "שתה אחי" שהוא אחד השירים הטובים באלבום. אם תרצו להאזין לאלבום במלואו תוכלו לעשות זאת כאן. בנתיים, הנה השיר הסוגר את האלבום - "אל נורא עלילה".
אדומי השפתות - אבן גבירול
ברי סחרוף ורע מוכיח הלכו על שיריו של רבי שלמה אבן גבירול. הפרויקט התחיל בפסיטבל העוד ב 2007, אז הופיעו השניים עם חברי להקה המנגנים על מספר רב ומגוון מאוד של כלי נגינה. לאחר שראו כי התוצאה של המפגש הזה הולידה יצירה מעניינת, החליטו להקליט אלבום יחד. גם ברי, כמו נקמת הטרקטור, אינו מנסה לכפות על עצמו לחנים יהודיים מסורתיים בכדי להצדיק את הטקסט. השירה שלו נשארת אופיינית והלחנים רוקיסטים במהותם. לצד בס, תופים וכלי נגינה מערביים מודרנים, משלבים אדומי השפתות גם כלים כמו דאף (סוג של תוף פרסי) וקמנצ'ה (כלי מיתר הנראה כמו שילוב של כינור וסוכרייה על מקל). האלבום הוא חגיגה של צלילים, קולות ומקצבים שנעים מאווירה שמחה ומסיבתית (כמו השיר שפותח את האלבום) לאווירה כבדה ואפלה המתיישרת עם הטקסטים המתייסרים של אבן גבירול. דוגמא לכך ניתן למצוא בשיר "מליצתי בדאגתי הדופה", שיר ייסורים בו מתאר המשורר את ההשפעה המייסרת והמדכאת שיש ללב על הנפש.
אנקדוטה מעניינת נוספת לשיר, היא הקישור שלו למאיר אריאל, שאהב להתכתב בשיריו עם משוררים לאומיים. המופרסם מבינהם הוא הקשר בין השיר "שדות גולדברג" (ילדתי שלי) ל "האומנם" של לאה גולדברג (המוכר בביצועו ע"י חוה אלברשטיין). הופתעתי לגלות שגם "טרמינל לומינטל" הוא כזה ולמעשה מתכתב עם השיר הנ"ל של אבן גבירול. הטקסט המתכתב משירו של מאיר אריאל, הוסף ע"י ברי לשיר של אבן גבירול ואפשר ולזהות אותו נלחש לקראת סוף השיר (כבר יותר קל הלחץ על העין השטופה השלופה הקלופה ....).
אל תתאמצו אני מלקנז' לכם את השיר כבר עכשיו:
אין ספק שמדובר בשני אלבומים מסקרנים ומיוחדים, שהפכו אצלנו לבני בית.
אם תצליחו לתפוס את אחד מהפרויקטים האלו בהופעה חיה, זה יהיה רווח אדיר שלכם (מניסיון).
תבלו!
מכיוון שאני לא רוצה להתפזר, אתמקד בשני האלבומים שזכו לתשומת לב רחבה יותר (באופן יחסי, כן):
"מה לאהובי" - נקמת הטרקטור מלחינים את שיריו של רבי משה אבן עזרא.
"אבן גבירול" - ברי סחרוף ורע מוכיח עם להקת אדומי השפתות מלחינים את שיריו של רבי שלמה אבן גבירול.
נקמת הטרקטור - מה לאהובי
מבין כל האמנים שנגעו בחומרים מהתקופה המדוברת, חברי נקמת הטרקטור יאהבו הכי פחות את השיוך שלהם ל"טרנד". זאת משום שכבר בשנות ה- 90 הם שילבו פיוטים ספרדיים ביצירותיהם וכן בהופעות החיות. אלבום הבכורה שלהם שיצא ב 1990, כלל את הפיוט "אדון הסליחות" ואף שולב באלבום ההופעה האקוסטית (המעולה).
נקמת הטרקטור ידועה כלהקה שאינה מתחנפת ובעלת קהל צנוע שהולך איתה שנים ארוכות. גם בפרויקט זה, הלהקה שומרת על הקו המקצועי שלה ומציגה אלבום רוק אתני המשלב אלמנטים ערביים, שאינו עושה פשרות ואינו מנסה להנגיש באופן מתחנף את הטקסטים כבדי המשקל של רבי משה אבן עזרא - פילוסוף, פייטן ומשורר יהודי. אבי בללי מצליח בצורה אינטיליגנטית מאוד להפוך את הטקסטים המורכבים לשירי רוק מעולים, חלקם קלילים יותר וחלקם קצת פחות. השיר הנועל את האלבום נקרא "אל נורא עלילה" והוא אחד הפיוטים המפורסמים (אם לא "ה"), הלקוח מתוך תפילת הנעילה של יום כיפור. למטאליסטים מבינכם - כן, זה גם שמו של אלבומם השני של אורפנד לנד, בו הם מבצעים את הפיוט "אל מאוד נעלה" החאלבי. "מה לאהובי" גם כולל שיתוף פעולה מוצלח מאוד עם יורם חזן (כנסיית השכל) בשיר הנקרא "שתה אחי" שהוא אחד השירים הטובים באלבום. אם תרצו להאזין לאלבום במלואו תוכלו לעשות זאת כאן. בנתיים, הנה השיר הסוגר את האלבום - "אל נורא עלילה".
אדומי השפתות - אבן גבירול
ברי סחרוף ורע מוכיח הלכו על שיריו של רבי שלמה אבן גבירול. הפרויקט התחיל בפסיטבל העוד ב 2007, אז הופיעו השניים עם חברי להקה המנגנים על מספר רב ומגוון מאוד של כלי נגינה. לאחר שראו כי התוצאה של המפגש הזה הולידה יצירה מעניינת, החליטו להקליט אלבום יחד. גם ברי, כמו נקמת הטרקטור, אינו מנסה לכפות על עצמו לחנים יהודיים מסורתיים בכדי להצדיק את הטקסט. השירה שלו נשארת אופיינית והלחנים רוקיסטים במהותם. לצד בס, תופים וכלי נגינה מערביים מודרנים, משלבים אדומי השפתות גם כלים כמו דאף (סוג של תוף פרסי) וקמנצ'ה (כלי מיתר הנראה כמו שילוב של כינור וסוכרייה על מקל). האלבום הוא חגיגה של צלילים, קולות ומקצבים שנעים מאווירה שמחה ומסיבתית (כמו השיר שפותח את האלבום) לאווירה כבדה ואפלה המתיישרת עם הטקסטים המתייסרים של אבן גבירול. דוגמא לכך ניתן למצוא בשיר "מליצתי בדאגתי הדופה", שיר ייסורים בו מתאר המשורר את ההשפעה המייסרת והמדכאת שיש ללב על הנפש.
אנקדוטה מעניינת נוספת לשיר, היא הקישור שלו למאיר אריאל, שאהב להתכתב בשיריו עם משוררים לאומיים. המופרסם מבינהם הוא הקשר בין השיר "שדות גולדברג" (ילדתי שלי) ל "האומנם" של לאה גולדברג (המוכר בביצועו ע"י חוה אלברשטיין). הופתעתי לגלות שגם "טרמינל לומינטל" הוא כזה ולמעשה מתכתב עם השיר הנ"ל של אבן גבירול. הטקסט המתכתב משירו של מאיר אריאל, הוסף ע"י ברי לשיר של אבן גבירול ואפשר ולזהות אותו נלחש לקראת סוף השיר (כבר יותר קל הלחץ על העין השטופה השלופה הקלופה ....).
אל תתאמצו אני מלקנז' לכם את השיר כבר עכשיו:
אין ספק שמדובר בשני אלבומים מסקרנים ומיוחדים, שהפכו אצלנו לבני בית.
אם תצליחו לתפוס את אחד מהפרויקטים האלו בהופעה חיה, זה יהיה רווח אדיר שלכם (מניסיון).
תבלו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה